טיפול במוזיקה מתאים למי שמוזיקה עבורו/ה היא ערוץ להתחבר לכוחות החיים, לרגשות, לביטוי ולתקשורת אישית ובינאישית.

אין צורך לדעת לנגן, אך טיפול במוזיקה בהחלט פונה למי שיש לו חיבור למוזיקה – כמאזין, מבצע או ״משחק״ במוזיקה (“Playing Music”).

זהו תפקידי כמטפל וכמוזיקאי להנגיש את המוזיקה לכל מי שזו השפה שלו – בין אם דרך הרחבת שיר שהתחלת לכתוב או להלחין, הרחבת המשמעות שיש לשיר או קטע מוזיקלי מסיים עבורך, לימוד נגינה או שירה ממקום של הרחבת הביטוי הפנימי, הפקה והקלטה מוזיקלית, ועוד.

מהיבט המדעי, פעמה מוזיקלית בסיסית פועמת בליבנו מלידה. אנו הולכים במקצב, ומחקרים מצאו שהתקשורת הראשונית בין אם לתינוק היא תקשורת מוזיקלית (מקצב, טונציה וכו׳). אין צורך להיות ״מוזיקאי״ כדי להתחבר לשפה של המוזיקה. כמובן שמי שמתעמק במוזיקה כשפה וכדרך חיים יכול מאוד להתחבר.

כמו שנפגשים עם חבר טוב ולא ממש יודעים מה יקרה במפגש – אם נדבר / ננגן / נשמע שיר / נצא להליכה בים – ככה גם בפגישה הטיפולית.  העיקר הוא המפגש והמשמעות של מה שמתרחש בתוכו. יכולים להיות מפגשים שבהם רק ננגן, רק נדבר, נשחק טאקי, או נסכים להיות בשתיקה כמה דקות יחד. כל דבר שיתמוך בתהליך הטיפולי.

בכל עשיה ונגיעה מוזיקלית יש ערך תרפוטי (טיפולי): אני נוגע בעומקי הנפש שלי, ברגשות שלי, בביטוי הפנימי שלי, בחיי הפנימיים וכיצד אני מתקשר אותם עם העולם החיצוני. גם שאני משמיע לחבר׳ה שיר שאני אוהב, אני חושף משהו מעולמי, מהטעם האישי שלי, מהבקשה העמוקה שלי (נראות / מקום / שחרור / קבלה / סיפור רגשי וכו׳).

ההבדל בין מפגש מוזיקלי שאינו מוגדר טיפולי לבין אחד שמוגדר ככזה הוא בבקשה ובכוונה של מי שמגיע למפגש. להשמיע את אותו השיר במפגש טיפולי נחווה אחרת – למשמיע ולמאזין –  מלהשמיע אותו כדרך אגב. מדובר בדיוק הכוונה והבקשה מהמפגש.

בראיה שלי בכל מפגש מוזיקלי ערך מרפא. כמוזיקאי מפיק ויוצר אני מלווה אנשים גם (1) בתהליכי יצירה שלהם, ללא בקשה ב״טיפול״ ומבלי להיכנס לשיח רגשי, וגם אנשים (2) שמגיעים על מנת לעבור תהליך אישי רגשי – דרך המוזיקה.

מבחינתי, בשני האפשרויות יש ערך עצום, ושניהם מרגשים אותי באותה המידה.

כולנו מורכבים מחלקי עצמי שונים: האינטלקט שמבין, הרגשות הגועשים, ההשראה הרוחנית, המבוגר האחראי הלילד שמניע את התשוקה והרצון. לעיתים בין החלקים השונים יש קונפליקטים שגורמים לבלבול, סבל הצפה ומצוקה. העצמי היוצר שבנו מחבר בין כל החלקים באופן אינטגרטיבי, שלם ומחובר. עבורי, מוזיקה היא ערוץ שדרכו אני מפתח ומרחיב את העצמי היוצר שבי. 

לקריאה נוספת על גישת העצמי היוצר לחץ כאן.

האופן שבו טיפול במוזיקה ניגש לעולם הנפשי הוא דרך עולם החוויה (בשונה מעולם המילים או עולם ההבנה והניתוח של ואת החיים). עולם החוויה מכיל את הרגשות, התחושות, הידע גופני והתנועות המפעילות אותנו מהעבר לסיפור המוכר שלנו על עצמינו.

באופן טבעי, ילדים חיים את עולם החוויה ופחות את עולם הניתוח המילולי, ולכן כתלות בגיל ובאופי, טיפול במוזיקה רלוונטי לרוב הילדים יותר מטיפול שמשתמש רק במילים.

יחד עם זאת, כמבוגרים הרובד החווייתי עדיין מאוד נוכח בחיינו, ולמעשה ברוב המקרים הוא המניע והנותן את הטון בעולם הנפשי. בכולנו קיים ״ילד פנימי״ שמפעיל את רוב העולם הרגשי שלנו, וטיפול במוזיקה פוגש את הילד הפנימי שבנו.

1. אנשים המתקשים להתבטא מילולית ומבטאים את עצמם טוב יותר באמצעים אחרים (מוזיקה, תנועה, אמנות, כתיבה וכו׳).
2. אנשים שהאינטלקט מאוד מפותח עליהם ומבקשים לגעת ברובד פנימי יותר של עצמם באמצעי שעוקף את החשיבה.
3. מוזיקאים. *באופן טבעי רוב המוזיקאים יהיו שייכים לאחת מהאפשרויות שרשומות למעלה.

1. לאנשים שלא מחוברים למוזיקה בשום צורה.
2. לאנשים שאין להם צורך בטיפול או בתהליך אישי.