טיפול בילדים

ילדים מדברים, מתקשרים וחיים דרך עולם החוויה. יש דברים שהם יכולים לתמלל באופן מילולי, אך כל עולמם מתרכז בעולם החוויה, במיוחד עד גיל 7. עם הגדילה הם רוכשים גם סיפור מילולי לחייהם, אך עולם החוויה נשאר כמניע והמנהל המרכזי של פעולות, תחושות ורגשות. 
עולם החוויה מתקיים מעבר לסיפור ההכרתי והמודע שלנו לעצמינו, והוא מכיל את הדחפים, הרגשות, הרצונות, החוויות הגופניות, ושאר הדברים שבעומק מנהלים חלקים רבים מחיינו – גם כמבוגרים. 

״נעים לי / לא נעים לי״, ״בא לי / לא בא לי״, ״בטוח לי / מסוכן עבורי״, ״מדוייק לי / זר לי״ – כל אלו מתקיימים בעולם החוויה. 
למעשה רוב מי שפונה לטיפול, ילדים ומבוגרים כאחד, מגיעים כי יש להם קושי או מצוקה בעולם החוויה – שהם לא מצליחים לתת לו מענה מספיק טוב בעצמם. משהו בסיפור הפנימי לא מצליח להתארגן בצורה מיטיבה מספיק, ולכן יש קושי.

כמבוגרים, יש לנו סיפור מילולי כרונולוגי לחיינו: החוויות שעברנו ושעיצבו את מי שאנחנו, קווי אופי ותגובות שלנו, מה היינו רוצים לממש / לשנות / לקבל, וכו׳. יש בנו גם חלקים ״פתוחים״ או ״לא פתורים״ בסיפור, ששייכים לעולם החוויה שבנו. ילדים לעומת זאת, עדיין חיים בעיקר בעולם החוויה, וזוהי השפה שדרכה ניתן לפגוש אותם באמת – מעבר למילים. 

גם בטיפול בילדים יש מקום למילים ולהרחיב את הסיפור הפנימי של חיי ושל החוויות שלי. אך הבניה של הסיפור יכולה להגיע רק אחרי שנפגשנו – בעולם החוויה. רק אז הם, וגם אנו המבוגרים, יכולים להרגיש ״בבית״ ולהפתח באמת. 

מוזיקה ועולם החוויה

עולם המוזיקה מדבר בשפת החוויה, מכמה סיבות עיקריות:

1. עשיית מוזיקה מגיעה 100% מתוך מוטיבציה ובחירה פנימית – אי אפשר לכפות על מישהו לבחור לשמוע מוסיקה מסויימת / לנגן משהו שהוא לא רוצה / לשיר או ליצור. מכאן שהבחירה להתעסק במוזיקה מגיעה רק מה״עצמי״ ולא משום גורם חיצוני אחר. יכול להיות שמישהו ירגיש לא נעים / חייב ויעשה מוזיקה כדי ״לרצות״ או מתוך תחושת מחוייבות, אך זה מאוד מורגש במוזיקה – אי אפשר ״לזייף״ תחושות במוזיקה. אז זה יהיה משהו שאפשר לדבר עליו ולעבוד עליו בטיפול. אפשר גם לבחור ״לא לעשות מוזיקה״ – יש לזה מקום, וגם זה תוכן למפגשים בטיפול.

2. מוזיקה מדברת את שפת הנפש שמעבר למילים – היא יכולה לבטא תחושות, רגשות, רצונות וכו׳. שאדם מתעסק במוזיקה, הוא יכול להגיע לרמות דיוק מאוד גבוהות של איך שהוא רוצה שהדברים ישמעו בדיוק – ״התו הזה צריך לרעוד ככה, ולעבור אל התו הזה בדיוק ברגע הזה״ – ללא שום ״הסבר״ או צורך בהצדקה רציונאלית שכלית לדבר. במרחב המוזיקלי יש לי את הזכות להביא את עולם החוויה שלי מבלי כל צורך בהצדקה / הסבר חיצוני / אישור שכלי לכך. 

3.  הכיף והאסתטיקה שבמוזיקה – גורם מוטיבציוני ליצור, להתרחב ולהפגש עם העולם – אני יוצר מוזיקה כי היא נשמעת לי טוב, נוגעת בי, וכי זה כיף לי! אני שומע מוזיקה מאותה הסיבה. וכל אחד מכיר את החוויה שמוזיקה מרגשת אותו – בין אם משהו שהוא שמע או בין אם משהו שהוא ניגן – הוא היה רוצה לחלוק אותה עם העולם – מישהו נוסף. שיהיה לזה הד, מראה, תגובה – שיהיה מקום למה שמרגש אותי. 

מה עושים במפגשים? 

הטיפול מתמקד בחוויה הפנימית העולה במפגשים ובחייו של ילדיכם. מלבד שיחה במילים ניתן גם לנגן ולאלתר מוזיקה, לכתוב ו/או להלחין ו/או להקליט ולהפיק יחד שיר על חלק משמעותי מהחיים, לחלוק מוזיקה יחד ולהרחיב את חווית היוצר הפנימי הקיים בכל אחד ואחת מאיתנו. בנוסף, בקליניקה קיים אולפן מקצועי להקלטה, הפקה ועיבוד של מוזיקה אקוסטית ואלקטרונית, כלים ליצירה ולתקלוט (DJ) וחקירה דרך מוזיקה. 

אין צורך להיות מוזיקאי או להיות עם ידע גדול במוזיקה. יש צורך בחיבור למוזיקה כערוץ המחבר לעולם הפנימי שבי. 

 רוצים לדעת איך נראה ומה יש בקליניקה לטיפול במוזיקה? לחצו כאן.

לדף שאלות נפוצות ותשובות, כגון למי מתאים ולמי לא מתאים טיפול במוזיקה, לחצו כאן.

לקריאה על קורות חיי והנסיון המקצועי שלי לחצו כאן.