לגעת בלב ההתבגרות: דרך המוזיקה
הורים למתבגרים מגלים שבשונה משנים עברו, הם מתקשים יותר למצוא ערוץ תקשורת פתוח וכנה עם ילדיהם. לא בגלל שהילדים לא מעוניינים להיפתח, אלא מכיוון שההסתגרות הינה חלק טבעי מתהליך ההתבגרות.
אז מה עושים כשאנו כהורים אכפתיים ומעורבים רואים שלילד שלנו יש קושי, שעוברת עליו התמודדות לא קלה, ושהשיתוף נשאר בתקופה הזו בין ארבעת קירות החדר למסכים?
יובל בארי, מטפל מוסמך במוזיקה מעניק לנו חלון לקליניקה שלו, בה הוא מטפל בבני נוער ומלווה הורים כבר מעל 8 שנים, איתם הוא מייצר תהליך מפתח ומבגר ומעניק כלים מעצימים להתמודדות עם הקשיים שבשלבי ההתבגרות.
לפני כשנה, טומי (שם בדוי) נכנס לקליניקה שהיא גם אולפן הקלטות. הוא רק בן 15 אבל עובר הרבה בחייו: יחסים מורכבים בין הוריו שעובדים קשה לפרנס את הבית, אלימות בשכונה, ופרידה כואבת מבת הזוג הראשונה שלו. הוא לא ממש מוצא את עצמו בבית הספר – לימודית וחברתית, תופס את עצמו כ״כישלון״ כי לא הולך לו בדברים שמצפים שיצליח בהם, ואת מירב זמנו מעביר במסכים.
הוריו מודאגים: הוא הפסיק ללמוד כמעט לגמרי בטענה שזה לא מעניין אותו. גם בבית הם חווים קשיים בתפקוד, חוסר תשוקה וחוסר נגישות. הם רואים כמה הילד שלהם חכם, מוכשר ויצירתי, אבל חוששים שלא ירכוש את הכישורים הדרושים למימוש במסע ההתבגרות: התמדה, התמודדות עם כישלון, שמחת חיים, תחושת ערך והתפתחות בריאה. הם משתפים שלפני שנתיים הוא התחיל ללמוד גיטרה, וזה בערך הדבר היחיד שממש מעניין אותו. זה ובנות, אבל הוא לא משתף אותם בהרבה.
יובל משתף מהתהליך: ״בפגישה הראשונה שלי עם טומי הוא לוקח את הגיטרה החשמלית ומשמיע לי מנגינה שהמציא. אני שואל אותו אם הסאונד של הגיטרה מדוייק לקטע הזה, והוא אומר שצריך להוסיף עוד דיסטורשן (אפקט "לכלוך" לצליל), ורוורב (אפקט ההד), ואני מדייק את הצליל, שנשמע כמו זעקה עדינה.
באמצעות התוכנה אנחנו מקליטים לופ (קטע מוזיקלי שחוזר על עצמו) וטומי מוסיף עוד שכבה עם הגיטרה – הפעם עם סאונד עדין יותר שמלווה ברקע, ותופים אלקטרוניים שיתנו קצב. הקטע מתחיל לקבל צורה. טומי מתאר איך היה רוצה שהקטע ישמע ושמצפה למפגש הבא שלנו. הוא נראה מרוצה.
במפגש הבא אני מבקש מטומי להשמיע לי שיר שמרגש אותו. הוא משמיע לי שיר רוק שלא הכרתי שמדבר על פרידה. אני שואל אותו על החיבור שלו לשיר, והוא משתף אותי בפרידה מבת הזוג הראשונה שלו.. אנחנו כותבים יחד מכתב לאקסית, ואני מציע לו לחנים לשילוב הטקסט עם המוזיקה שהקלטנו במפגש הקודם. הוא טיפה משנה את הלחן ואנחנו מתחילים לחבר בניהם.
במפגש השמיני אנחנו שקועים בפרויקט מוזיקלי שטומי חולם ליצור. התהליך כולל אימון בבית, שיתופי פעולה עם בני גילו, וחשיבה יצירתית. במקביל, אנו מקשרים תהליכים ביצירה לתהליכים שקורים בחייו: מה דרוש ממנו כדי לקחת רעיון והשראה לכדי מימוש? איפה יש צורך בשיתופי פעולה וכיצד הוא מתנהל בתוכם? וכיצד הוא מתחבר לתשוקה כמנועה לפעולה והתמדה.
מתוך העבודה במוזיקה טומי מגלה על עצמו: מה מעניין אותו, מה הוא משחרר, ומהם המקומות שחשוב לו להתאמץ בהם כדי להגשים את היעדים שלו – במוזיקה, ובחיים.
הוריו של טומי משתפים ש׳חוזרת אליו רוח החיים׳: הוא יותר פעיל בבית, מגלה עניין ומפתח יותר קשרים חברתיים. אני משתף אותם בצורך שלו בתשוקה כמנוע לפעולה, ואנו מגלים שגם הם צמאים לאלו בחייהם. גם בלי שינויים מהפכניים באורך חייהם, הם מבינים אותו יותר, והוא מרגיש את זה.״
איך זה עובד?
מוזיקה מהווה ערוץ ישיר לעולם הנפש שמעבר למילים: ללא פילטרים ובאופן שאינו מאיים. אפשר לדבר על סבתא שנפתרה ועל המשמעות שלה בחייך, להשמיע שיר שמזכיר לך בדיוק אותה. יותר מזה: אפשר שנשיר יחד את השיר באולפן, ונקדיש אותו לסבתא, כאילו היא יושבת ממש כאן איתנו בחדר. אפשר לכתוב לה שיר חדש, או להקדיש לה מנגינה שננגן – רק רגש – ללא מילים. אפשר לדבר על החוויה (״פסיכותרפיה״), אך לא תמיד חייבים.
יש בני נוער שמעדיפים לעבוד דרך תוכנות הפקה, דיג׳יי או גיטרות חשמליות. לקשר ולחיבור שנוצרים דרך המוזיקה אין תחליף, והוא מהווה ערוץ בלתי אמצעי לעבודה הנפשית. בנוסף, התוצרים המוזיקלים שעימם אנו עובדים ממשיכים ללוות את הנער בין הפגישות לאורך השבוע. ניתן ממש לעשות תהליך טיפולי סביב ההגשה של המוזיקה של המתבגר החוצה: מה ואיך אני בוחר לשתף ברשתות החברתיות / בערוץ היו טיוב שלי, מה אני משאיר בפנים, איך נראים באמת החיים מאחורי המסכים? ועוד.
המפגש דרך המוזיקה מחבר בני נוער ומשחרר הרבה מההתנגדויות שעשויות לעלות בטיפול: אנו עובדים בקצב שמתאים לנער, עם התכנים שהוא בוחר להביא ובאופנים שנוחים לו – דרך המוזיקה. נערים רבים שהוגדרו כ״סרבני טיפול״ נפתחו והתגלו דרך הקשר שנוצר במוזיקה.
איפה זה קורה?
המפגשים מתקיימים בקליניקה בפרדס חנה שבה אולפן הקלטות, גיטרות, פסנתר, תופים ואמצעים ליצירה אלקטרונית (קונטרולרים ולופר). יש גם קונסולת די ג׳יי לעבודה על מיקס ויצירת סט אישי. העבודה בתוך המוזיקה מאפשרת התרחבות של הביטוי האישי, החיבור הרגשי, ושל יכולות הארגון הפנימי וההתמדה.
לאילו בני/בנות נוער זה מתאים?
- בעלי משיכה חזקה לעולם המוזיקה / דיג׳יי / יצירה והפקה
- בעלי קושי רגשי / התנהגותי / הסתגלותי
- ״סרבני טיפול״ / נערים שפחות אוהבים ״לדבר על הדברים״
- מבריקים ש״יודעים הכל״ ויכולים להיתמך בערוץ עוקף-חשיבה לחיזוק החיבור הרגשי-נפשי
- בעלי ״קשב וריכוז״ שעולמם הפנימי מתנהל באופנים ייחודיים.
יובל בארי, מטפל במוזיקה (MA) מזה 8 שנים. משלב דיג׳יי, תוכנות הפקה מוזיקלית ויצירה אלקטרונית עם תהליכי פסיכותרפיה.
פוגש מתבגרים, מוזיקאים, בעלי קשיי קשב וריכוז ולקויות למידה, ילדים על הספקטרום ומדריך הורים.
אב ל- 4, יוצר ומפיק.
כל הזכויות שמורות ליובל בארי תרפיה במוזיקה © 2020